כדי להבין את עולם האקוסטיקה, חשוב להבין מושגים בסיסיים בסאונד, ואת האופן שבו הוא פועל.

נתחיל ברמה הפשוטה ביותר, של הבנה של מה זה אוויר.

כמו כל החומרים שסובבים אותנו, אוויר מורכב מחלקיקים.

במקרה של האוויר שמסביבנו, מצב הצבירה שלו הוא גז, מה שאומר שיש רווח יחסית גדול בין החלקיקים שמרכיבים אותו, בניגוד למצבי צבירה של נוזל ומוצק, בהם החלקיקים שמרכיבים אותם צפופים הרבה יותר.

למה שיעור הכימיה הזה חשוב במקרה שלנו?

למעשה, צפיפות החומר של האוויר, מאפיינת את האופן שבו הוא מוליך אנרגיית קול, באמצעות התכווצות והרחבה של המרחק שבין החלקיקים האלה.

מה שאומר בעצם, שכל קול שאנחנו שומעים, הוא תוצאה של האוויר מסביבנו שמתכווץ ומתרחב.

ההתכווצות וההתרחבות הזאת של האוויר, מוגדרת כתנודת לחץ, שהיא למעשה גל הקול.

גלי הקול מתפשטים באוויר באופן דומה לאבן שמושלכת לאגם ומייצרת גלים סביבה (אדוות) המתפרסים על פני המים.

כאשר תנודת הלחץ הזאת קורית באוויר, גל הקול מפוזר לכל הכיוונים, אלא אם יש משהו שחוסם אותו.

דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו בקשר לאופן שבו גל קול מטייל במרחב, הוא התמסורת של האוויר.

גלי הקול נעים לרוב בתחום תדירויות שאנחנו שומעים. אך חשוב לציין כי האוויר אינו מוליך את כל התדירוית האלה ביעילות שווה. לדוגמא, בתדרים נמוכים נדרשת השקעה באנרגיה רבה יותר לעומת האנרגיה שנדרשת לצורך הפקת תדרים גבוהים. 

זאת בין היתר אחת הסיבות שמוניטורים אולפניים ורמקולים רבים נוספים מכילים אלמנטים חזקים וגדולים (וופרים) להפקת תדרים נמוכים ותדרי אמצע, ואלמנטים חלשים וקטנים יותר (טוויטרים) להפקת תדרים גבוהים.

אז איפה כל זה פוגש אותנו באולפן?

השאיפה בסביבת האזנה אולפנית היא להישמע כמה שיותר Flat. כלומר, שכל התדרים שאנחנו שומעים, ישמעו לנו באותה העוצמה.

האיזון הזה יכול להתקיים רק בעזרת מוניטור שמעוצב לצורך הזה, בשילוב עם טיפול אקוסטי נכון.

מתוך כל מה שדיברנו עליו היום, אנחנו יכולים להסיק שלצורך הגעה לאיזון הזה באמצעות טיפול אקוסטי,

עלינו להתחשב בתחום התדרים בו אנחנו רוצים לטפל. אם מדובר בטיפול בתחום תדרים נמוך, לרוב נצטרך טיפול אגרסיבי שדורש הרבה מאד חומר גלם, לעומת אם מדובר בטיפול בתדרי אמצע ותדרים גבוהים, שם נוכל לטפל יחסית בקלות עם כמות סבירה של חומרי גלם.